טורקית

שפה

טורקית (Türkçe,‏ IPA:‏ ['t̪yɾcʧɛ], ‏האזנה?‏; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון. ניב הטורקית המדובר בפי משכילי איסטנבול נחשב כמאפיין את השפה התקנית.

טורקית
Türkçe
מדינותטורקיה, צפון קפריסין, בולגריה, מקדוניה, יוון, גרמניה
אזוריםאסיה ואירופה
דוברים65,000,000
שפת אם55,000,000
כתבאלפבית לטיני
משפחה

אלטאית (במחלוקת)

טורקית
דרום-מערבית
טורקית
לאוםטורקיהטורקיה טורקיה
קפריסיןקפריסין קפריסין
צפון קפריסיןצפון קפריסין צפון קפריסין
מוסדTürk Dil Kurumu - המוסד ללשון הטורקית
קוד שפהtr עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1tr עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2tur עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3tur עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גםשפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית

מאז התאסלמות הטורקים ועד 1928 נכתבה הטורקית באמצעות גרסה של האלפבית הערבי ונקראה "טורקית עות'מאנית", אך מאז ועד היום נכתבת הטורקית באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני עקב הרפורמה במערכת הכתב שהנהיג אטאטורק[1].

הרפורמה בכתב הונהגה במטרה לייצג את צלילי השפה הטורקית ביתר נאמנות, להרפות מאחיזתו של האסלאם בטורקיה ובאופן כללי להנהיג את טורקיה אל הקידמה. כיום, רק חוקרים או אנשים שלמדו קרוא וכתוב לפני 1928 – מסוגלים לקרוא טורקית עות'מאנית.

במהלך השנים הושפעה הטורקית מהערבית ומהפרסית עד ש-20 אחוז מאוצר המילים שלה היו שאולים משתי שפות אלו. עם זאת, במהלך שנות ה־30 ניסו הטורקים "לטהר" את שפתם ולהוציא משימוש מילים ממקור זר – בעיקר מילים שאולות מהשפות הערבית והפרסית – מה שפישט מאוד את הסגנון הספרותי של השפה הטורקית והפך אותה דומה יותר לטורקית העממית. גם כיום, כ-10% מאוצר המילים התקני בטורקית הם ממקור ערבי ופרסי, דבר המאפשר למצוא עשרות מילים בשימוש יומיומי שדומות למילים עבריות, ובין היתר: merkez (מרכז, מערבית: مركز), sebep (סיבה, מערבית: سبب), iptal (ביטול, מערבית: إبطال), nokta (נקודה, מערבית: نقطة), saat (שעה, מערבית: ساعة), hürriyet (חירות, מערבית: حرية), tembel (טמבל, מילה שקיימת גם בפרסית, ואולי הגיעה לעברית דרך ערבית מדוברת; בטורקית משמעותה "עצלן" ולא "טיפש").

הרפורמה שערך מוסטפא כמאל אטאטורק בשפה הטורקית, שעיקרה החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני, כללה גם החלפת מילים רבות ממוצא ערבי ופרסי במילים משורשים טורקיים. חלק מהשינויים האלה התקבלו, אולם חלק ניכר מאוצר המילים הטורקי עדיין שאול מערבית ומפרסית. במהלך המאה ה-20, וגם כיום, היו לשונות אירופה המקור העיקרי לשאילת מילים חדשות. כיום כולל אוצר המילים הטורקי מילים רבות שמקורן בצרפתית. המוסד ללשון הטורקית עדיין עוסק בהחלפת המושגים הזרים במושגים טורקיים.

הגיית השפה וכתיבתהעריכה

עיצוריםעריכה

העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPAהערך הפונטי
Bbbנהגה כהגיית בי"ת
Ccʤנהגה כהגיית גימ"ל גרושה
Ççʧנהגה כהגיית צד"י גרושה
Dddנהגה כהגיית דל"ת
Fffנהגה כהגיית פ"א רפה
Ggɡנהגה כהגיית גימ"ל, או כעין גימ"ל ויו"ד שוואית
ɟ
Ğğ-אינו נהגה – מאריך את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה לפני עיצור או בסוף מילה
-כאשר מופיע בין תנועות אינו נהגה, או שנהגה כיו"ד עיצורית
j
Hhhנהגה כהגיית ה"א
Jjʒנהגה כהגיית זי"ן גרושה
Kkkנהגה כהגיית כ"ף
Lllנהגה כהגיית למ"ד
[ɫ] נהגה כהגיית למ"ד מװלנת - אין מקבילה עברית
Mmmנהגה כהגיית מ"ם
Nnnנהגה כהגיית נו"ן
Pppנהגה כהגיית פ"א
Rrɾנהגה כהגיית רי"ש לשונית
Sssנהגה כהגיית סמ"ך
Şşʃנהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tttנהגה כהגיית ת"ו
Vvvנהגה כהגיית בי"ת רפה
Yyjנהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Zzzנהגה כהגיית זי"ן

תנועותעריכה

התנועות בשפה הטורקית
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPAהערך הפונטי
Aa[ä] נהגית כהגיית פתח
Ee[] נהגית כהגיית צירי
[æ] נהגה כהגיית a במילה האנגלית And לפני /l m n ɾ/ בסוף הברה
[ɯ] נהגית כמעין חיריק אחורי/שורוק בלתי־מעוגל
İi[i] נהגית כהגיית חיריק
Oo[] נהגית כהגיית חולם
Ööø̞ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלי שינויין לומר "אֶה" (e)
Uu[u] נהגית כהגיית שורוק
Üü[ʏ] ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלי שינויין לומר i במילה האנגלית in
  • אף על פי ש-[ɨ] אינה אחורית היא מסומנת לעיתים כ-[ɯ]. זאת משום שהטורקית מבחינה בין שתי מערכות תנועות לפי עיגול השפתיים, לכן דוברי טורקית תופסים את התנועה הזו כמקבילה הבלתי-מעוגלת של u.

אין דיפתונגים בשפה הטורקית.

השפה מתאפיינת בהרמוניית-תנועות (vowel harmony). בכל מילה ייתכנו תנועות אחוריות בלבד (aıou) או תנועות קדמיות בלבד (eiöü). תופעה זו משפיעה על חלק מן המוספיות.

דקדוקעריכה

הטורקית היא שפה צירופית (אגלוטינטיבית). כללי המורפולוגיה של השפה מאפשרים יצירת מילים באמצעות שרשור מספר רב של סיומות אחרי בסיס המילה. לכל סיומת יש משמעות אחת מובחנת, כך שמשמעות המילה כולה נגזרת מן הבסיס ומכלל הסיומות המצטרפות אליו. התחביר הטורקי שונה במידה רבה מזה של שפות הודו-אירופיות או שמיות, וכך גם באשר לטיב הקשר בין המילים במשפט.

  • דוגמה:

Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler gün yitirmeksizin kontrol altına alınmalıdır. Kontrgerilla harekat halindedir ve 1 Mayıs'ta parmağı vardır

מדינה פנים+ב+עצמה, אבל דמוקרטי חוק מדינה+של שליטה+שלו+של חוץ+ב+עצמה כמה ארגון+רבים ו כוח+רבים יום א.ב.ד+שם-הפועל+מבלי+של שליטה תחת+שלו-ל ל.ק.ח+חייב-is. גרילת-הנגד מתקפה מצב+של+ב+is ו אחד מאי+ב אצבע+שלה יש+is.

"יש להשתלט מבלי לאבד רגע (במקור: "יום") על מספר ארגונים וכוחות של המדינה גופא, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית (עצמה). גרילת הנגד נמצאת במצב של מתקפה והייתה לה יד ב (אירועי ה-)1 במאי".

  • דוגמה נוספת:

"Davetimizi kabul edip etmeyeceği, işini yarın akşama kadar bitirmiş olup olmamasına bağlıymış"

הזמנה+שלנו+את קבלה ע.ש.ה+ip[2] ע.ש.ה+שלילה+עתיד, עבודה+שלו+את מחר ערב+ל עד ג.מ.ר+עבר-גמור ה.י.ה+ip ה.י.ה+שלילה+ש+ל קשור+מסתבר-ש.

"(השאלה) אם ייענה (במקור: "יעשה קבלה") להזמנתנו או לא, קשורה, כך נראה (ymiş-), לשאלה אם יסיים או לא (יסיים) את עבודתו עד מחר בערב (במקור "אם עבודתו תהיה או לא תהיה גמורה...")".

  • דוגמה שלישית:

"Arkadaşla dövüşülür mü?"

חבר-עם ה.כ.ה+אחד-את-השני+סביל+הווה האם?

"האם רבים ("הולכים מכות") עם חברים?" (במקור: "האם הכאה אחד את השני נעשית עם חברים"?)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בטורקיה המחודשת חגיגה לכבוד האלף -בית הלטיני, דואר היום, 15 באוגוסט 1928, המשך
  2. ^ הסיומת ip מראה על כך שהפועל נושא את אותם מאפייני זמן, גוף וכו' של פועל אחר במשפט הסמוך לו עניינית. השימוש בסיומת ip במקרה זה מביא לתרגום "יקבל או לא" בעוד שלו שני הפעלים היו מוטים באופן מלא, התרגום הנכון היה "יקבל או לא יקבל".

🔥 Top keywords: עמוד ראשימיוחד:חיפושדניאל כהנמןמלחמת חרבות ברזלדג-חרבעין קנייאמגי טביבימיוחד:שינויים אחרוניםפייסבוקטעמי המקראהצבי (סדרה ישראלית)ישראלששון איפרם שאולוביאיר לפידאברהם גרוסמןעידן עמדידרגות צה"למרואן עיסאיוטיובקרני פרההפליליסטיותירושליםבנימין נתניהוערוץ 7אליעזר בן-יהודהמיוחד:רשימת המעקבמתקפת הפתע על ישראל (2023)גולסטארעומר אדםליונל מסיארצות הבריתציפי ברנדגשר פרנסיס סקוט קיאיאן זירינגמדינות ארצות הבריתפסחדגל ארצות הבריתג'סטין ביבררמדאןפרשת צוחולי אהבה (סדרת טלוויזיה)מלחמת יום הכיפוריםמשהבראול סטארסחטיבת גבעתייצחק פינדרוסעמוס טברסקימיקי קאופמןיוסי בניוןלימור לבנתיעל שלביהפסחאג'ון קירביאן טריזמןאורי גורדיןכראמל (סדרת טלוויזיה)גלי בהרב-מיארהמלחמת לבנון השנייהמגילת אסתרחצבתאלברט איינשטייןדוד בן-גוריוןג'ו ליברמןרכבת ישראלחמאססוזנה פפיאןשגיאת כתיביניב פולישוקארץ נהדרת - דמויות27 במרץיורו 2024גלילה רון־פדר-עמיתשרה יפתחוק הגיוסמלחמת העצמאותאלפבית יווניבנימין זאב הרצלבית הספירלהתל אביבעשרת הדיברותדיבידנדיחיא סנווארנועם לוגסיבעיית שלושת הגופיםיזהר שיריצ'רד סרהגלגל המזלותשיחת משתמש:אגסיבעיית שלושת הגופים (סדרת טלוויזיה)דן שניידראמנדה ביינסהטבח בפסטיבל נובהמוקדמות מונדיאל 2026איתן כבלחזבאללהנווה יםהחטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזלמדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושידשן